השחרור משחית

ההחלטה על שחרור מחבלים רוצחים כחלק מהתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית אמנם נמצאת בסמכותה של הממשלה והעומד בראשה. אחריותו של כל מנהיג ציבור בעל שיעור קומה היא לקבל לא פעם החלטות קשות עליהם הוא ישלם מחיר כואב באהדת הציבור. מבחינה זו קשה לבוא בטענות אל ראש הממשלה בנימין נתניהו שנצרך לשקול שיקולים מדיניים קשים אל מול לחץ אמריקני ואירופאי כבד שמלווה לא אחת באיומים על הפקרת ישראל להתמודד לבדה מול ביקורת בינלאומית קשה. אלא שבניגוד לראש הממשלה קשה להבין את התמיכה הכמעט גלויה של כלי התקשורת בישראל במהלך. במקום להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה הישראלית על

ידי הצפה רועשת של העמדות הלעומתיות לרצון הממשלה, אנו עדים כמעט להשתקה אלימה של כל דיון ציבורי ממשי בשאלה הרת גורל זו הנוגעת לשאלות הקשורות לשורשי מושג המוסר האנושי. למרבה הצער יש כאן התעלמות כמעט קולקטיבית מהמחיר הנפשי הכבד של המשפחות השכולות וכן משאלות כמו האם מותר לנו כעם למחול כך על הפשעים שחוללו לו. מבחינה זו אנו עדים לשפל מוסרי עמוק של העיתונות בארץ לסוגיה כיון שהיא לא מצליחה להתעלות מעל עמדותיה האישיות ולייצג נאמנה את הקולות המתנגדים להחלטותיו של נתניהו. מציאות זו היא מבחינה רבה ייחודית דווקא לנושאים הקשורים לתהליך השלום שהרי בנושאים אקוטיים רבים כמו מהגרי העבודה מצליחה התקשורת להציף בעוצמה עמדות שאינן מקובלות על הזרם המרכזי בחברה הישראלית כשהיא שמה דגש רב על נושאים כמו זכויות אדם ומוסר. מצב זה מהווה כישלון מתמשך ורב שנים בארץ ששומט את זכות הקיום של כלי התקשורת בישראל. כיצד כלי תקשורת יכולים לדרוש את תמיכת הציבור בהם כשהם נרדפים על ידי השלטון כאשר הם לא ממלאים את תפקידם ומנצלים את הכוח שבידיהם לקידום בוטה של עמדות פוליטיות ומשאלות לב חד צדדיות בצורה אלימה וגלויה. כיצד אנשי תקשורת יכולים לבכות את הדרדור המתמשך במעמדם הציבורי וביכולת ההשפעה שלהם על השיח בארץ כשרוב הציבור רואה בהם סוכנים של גוון מסוים מאד בתוך הסופרמרקט הענקי של הפוליטיקה הישראלית. אז נכון אל לא לעיתונאי להסתיר את דעותיו ועמודותיו אלא שעדיין מבחנו האמיתי הוא ביכולתו לתת במה מכובדת לעמדות המנוגדות לעולמו הפנימי והמהוות אתגר אמיתי על דרך החשיבה שלו. ללא יכולת זו אנו כבר לא עוסקים בעיתונאות אלא בכתיבה מטעם ובתעמולה בסגנון סובייטי בלבד.

****

ומילה אחרונה לסיום. השבוע נפל דבר בישראל, כלי תקשורת מכובד וחשוב ניסה לקדם את מכירותיו על ידי פורנוגרפיה. ברור לחלוטין שרוב כותביו האהובים והחשובים של כלי התקשורת, שנערצים גם על ידי כותב שורות אלו, לא ידעו כלל על הנעשה. עם זאת קשה שלא לבכות את המשבר שעובר התחום בארץ עד שלשם השגת פרנסה ירדנו לאשפתות אם לא למטה מכך.